Digoxin
דיגוקסין הוא גליקוזיד לבבי המעכב את משאבת הנתרן-אשלגן בתאי שריר הלב, ובכך מחזק את עוצמת ההתכווצות ומאט את ההולכה דרך הקשר העלייתי-חדרי. הוא משמש לשליטה בקצב הלב בהפרעות קצב מסוימות, ובעיקר בפרפור פרוזדורים, ולהקלה על תסמינים באי ספיקת לב.
הפער בין כמות יעילה לכמות רעילה צר. יש להפריד את נטילתו ממזון עתיר סיבים, הקושר אותו והופך את הספיגה לבלתי יציבה. משתנים כגון פורוסמיד ואינדפמיד מורידים את רמת האשלגן, ורמה נמוכה של אשלגן או מגנזיום הופכת את הלב לרגיש הרבה יותר לדיגוקסין; קלריתרומיצין מעלה את רמות הדיגוקסין ישירות. אשלגן, מגנזיום, קריאטינין ו-eGFR נבדקים מעת לעת, משום שכליות שתפקודן נחלש מאפשרות הצטברות של התרופה.
בחילה, אובדן תיאבון, בלבול, הפרעה בראיית צבעים או הילות צהובות-ירוקות סביב מקורות אור, ופעימות לב שנעשות איטיות מאוד או לא סדירות הם סימנים לרעילות ומחייבים פנייה מהירה לרופא.
מידע לעיון בלבד, לא ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם הרופא לפני כל שינוי.