Levofloxacin
סטטוס המרשם נקבע לפי מדינה — התווית הרלוונטית היא זו של המדינה שבה אתם גרים.
בטא: מדור התרופות עדיין בשלבי בדיקה, והנתונים בו עלולים להכיל שגיאות. אין להסתמך עליו לקבלת החלטה לגבי הטיפול שלכם.
לבופלוקסצין הוא אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקינולונים. הוא חוסם את האנזימים החיידקיים שמפרידים ומאחים מחדש את ה-DNA בזמן השכפול, ולכן חיידקים רגישים אינם מסוגלים להתחלק. הוא נרשם לזיהומים חיידקיים; אין לו השפעה על מחלות נגיפיות.
טווח מקובל למבוגרים, לא תווית רשמית של מדינה מסוימת — המינון והתזמון משתנים לפי מדינה ומוצר.
השימושים המאושרים משתנים בין מדינות — חלק מאלה עשויים להיות שימוש לא מאושר (off-label) או בלתי מאושר במדינה שבה אתם גרים.
אפשר ליטול אותו עם אוכל או בלעדיו, אך יש להפריד בזמן ממוצרי חלב, מסותרי חומצה ומתוספי מינרלים, משום שסידן, ברזל ומגנזיום נקשרים לתרופה במעי ופוגמים בספיגתה — אותה קשירה עצמה פירושה שמינרלים אלה זמינים פחות במהלך הטיפול, ופרוביוטיקה ניטלת במרווח כדי שהאנטיביוטיקה לא פשוט תהרוג אותה. העור נעשה רגיש יותר לשמש חזקה במהלך הטיפול. הוא עלול להגביר את השפעת הוורפרין, ועלול להסיט את רמת הגלוקוז בדם לכל אחד משני הכיוונים, ומשום כך ייתכן שייבדקו קריאטינין, ALT וגלוקוז, וכדאי לציין בפני הרושם נטילת מטפורמין וכל תרופה מדללת דם, ובכללה וורפרין. יש להשלים את מהלך הטיפול במלואו כפי שנרשם, גם לאחר שהתסמינים נרגעים, משום שהפסקה מוקדמת מקדמת בררנות לטובת חיידקים עמידים.
כאב חדש, נפיחות או תחושת נקישה בגיד, ובמיוחד בגיד העקב, פירושם להפסיק לנחש ולפנות לרופא, שכן נזק לגידים הוא תופעה נדירה אך ממשית. גם התעלפות, דפיקות לב או קצב לב לא סדיר (התרופה עלולה להאריך את מרווח ה-QT), שטפי דם או דימום חריגים, הצהבה של העור, או תסמינים של רמת סוכר נמוכה מאוד או גבוהה מאוד בדם מחייבים בדיקה רפואית.
מידע לעיון בלבד, לא ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם הרופא לפני כל שינוי.