הבדיקה מזהה נוגדנים כנגד תירואיד פרוקסידאז, האנזים שבאמצעותו הבלוטה מייצרת את הורמון בלוטת התריס. נוכחותם מסמנת תהליך חיסוני המכוון אל רקמת בלוטת התריס. הבדיקה משיבה על השאלה מדוע תפקוד בלוטת התריס מופרע, ולא עד כמה הוא מופרע.
עדיין אין נתונים עבור מדד זה.
ריכוזים מוגברים נמצאים אצל רוב האנשים עם דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס ואצל רבים מן החולים במחלת גרייבס, והם מופיעים גם אצל אנשים שתפקוד בלוטת התריס שלהם תקין לחלוטין, ואז הם מעידים על סיכוי גבוה יותר להתפתחות תת-פעילות במהלך השנים. רמות נמוכות או בלתי ניתנות לגילוי מפחיתות את הסבירות לסיבה אוטואימונית אך אינן שוללות אותה. גובה התוצאה עוקב אחר התהליך החיסוני ולא אחר חומרת ההפרעה בתפקוד בלוטת התריס, ולכן מדידה חוזרת מוסיפה מעט לאחר שנקבעה חיוביות. הפירוש נתון לרופא הרואה לצדה את בדיקות תפקודי בלוטת התריס.
תוספי ביוטין מפריעים לבדיקות אימונולוגיות נפוצות ולרוב מופסקים לפני נטילת הדם, ותוצאות אינן ניתנות להשוואה בין מעבדות משום שהשיטות וערכי הסף שונים. רמות הנוגדנים משתנות לאט ואינן מושפעות משעת היום, מארוחות או ממנה של תרופה לבלוטת התריס שנלקחה לאחרונה. התוצאה נקראת יחד עם TSH ועם T4 חופשי, ועם נוגדני תירוגלובולין כאשר הבדיקה הראשונה שלילית אך עדיין קיים חשד למחלה אוטואימונית.
טווחי הייחוס הם ערכים כלליים למבוגרים ותלויים במעבדה, בשיטת הבדיקה, בגיל ובמין. למידע כללי בלבד, לא לאבחון — יש לדון בתוצאות עם הרופא/ה שלך.