ליפופרוטאין(a) מודד חלקיק מסוים נושא כולסטרול, הדומה ל-LDL אך נושא עליו חלבון נוסף, אפוליפופרוטאין(a). ריכוזו נקבע במידה רבה על ידי תורשה ונשאר יציב יחסית לאורך החיים, ולכן הוא מעיד על מרכיב תורשתי של הסיכון הקרדיווסקולרי ולא על התזונה או אורח החיים הנוכחיים. בדרך כלל הוא נמדד פעם אחת, כדי למקם את סיכון הבסיס של האדם לצד שאר תמונת השומנים בדם.
עדיין אין נתונים עבור מדד זה.
ערכים מוגברים משקפים לרוב את הווריאנט התורשתי שמייצר יותר מחלקיק זה, והם קשורים ברמת האוכלוסייה למחלה טרשתית מוקדמת יותר של עורקי הלב ולהיצרות של המסתם האאורטלי. הרמות עשויות גם לנטות כלפי מעלה במחלת כליות, בתת-פעילות של בלוטת התריס ולאחר גיל המעבר. ערכים נמוכים אינם נושאים משמעות בריאותית מוכרת ואינם נחשבים לממצא. תוצאה מוגברת מתארת סיכון ארוך טווח ולא אירוע המתרחש כעת, ומקומה בשיחה עם רופא על תמונת הסיכון הכוללת.
הריכוז כמעט אינו מושפע מצום, משעת היום או מארוחה שנאכלה לאחרונה, אך מחלה דלקתית פעילה או זיהום עשויים להעלותו זמנית, ולכן כדאי לחזור על תוצאה גבוהה שהתקבלה בזמן מחלה לאחר החלמה מלאה. שיטות הבדיקה נבדלות זו מזו בשאלה אם הן מדווחות מסה או מספר חלקיקים, ולכן קשה להשוות ישירות תוצאות ממעבדות שונות. הוא נקרא לצד כולסטרול LDL, כולסטרול שאינו HDL ואפוליפופרוטאין B, משום שאלה מתארים את עומס החלקיקים הטרשתיים שאליו הוא מוסיף.
טווחי הייחוס הם ערכים כלליים למבוגרים ותלויים במעבדה, בשיטת הבדיקה, בגיל ובמין. למידע כללי בלבד, לא לאבחון — יש לדון בתוצאות עם הרופא/ה שלך.