פריטין הוא החלבון האוגר ברזל בתוך התאים, והכמות הקטנה שבמחזור הדם עוקבת אחר גודלם של מאגרי הברזל בגוף. הוא משקף כמה ברזל מאוחסן בכבד, בטחול ובמח העצם, והוא יורד עוד לפני שספירת כדוריות הדם האדומות משתנה. הוא גם חלבון של השלב החד, ולכן הוא מגיב לדלקת ולא רק לברזל.
עדיין אין נתונים עבור מדד זה.
פריטין נמוך מצביע לרוב על מאגרי ברזל מדולדלים: איבוד דם, ספיגה לקויה או צריכה שלא עמדה בקצב הצורך; זהו הסמן הבודד הסגולי ביותר לחוסר ברזל. פריטין מוגבר משקף לרוב דלקת, זיהום, מחלת כבד או אלכוהול ולא עומס ברזל, אף שגם מצבים תורשתיים של הצטברות ברזל ועירויי דם חוזרים מעלים אותו. מאחר שדלקת מעלה אותו, ערך שאינו חריג אינו שולל מאגרים נמוכים. תוצאה אחת מחוץ לטווח היא סיבה לחזור על הבדיקה ולפנות לרופא, ולא אבחנה.
פריטין עולה במהלך כל מחלה חדה ובמשך שבועות לאחריה, ולכן הוא נמדד גבוה כל עוד נמשכים זיהום או התלקחות; גם תוספי ברזל ועירוי דם שניתן לאחרונה מעלים אותו. הוא נקרא יחד עם ברזל בסרום, יכולת קישור ברזל כוללת (TIBC), טרנספרין ורוויית טרנספרין, המפרידים בין מאגרים מדולדלים לבין עלייה דלקתית. בטיפול ממושך בחומצה אצטילסליצילית, במעכב משאבת פרוטונים או בברזל דרך הפה מקובל לעקוב אחריו לאורך זמן ולא לשפוט אותו מדגימה בודדת.
טווחי הייחוס הם ערכים כלליים למבוגרים ותלויים במעבדה, בשיטת הבדיקה, בגיל ובמין. למידע כללי בלבד, לא לאבחון — יש לדון בתוצאות עם הרופא/ה שלך.