קצב שקיעת דם (ESR) מודד באיזו מהירות שוקעות תאי הדם האדומים בעמודת דם במשך שעה. השקיעה מתמהרת כאשר חלבוני פלזמה, בעיקר פיברינוגן ואימונוגלובולינים, גורמים לתאים להיערם זה על זה, ולכן הבדיקה היא סמן עקיף ואיטי של דלקת. היא אומרת שמשהו מתרחש, לא מה.
עדיין אין נתונים עבור מדד זה.
קצב מוגבר מלווה לרוב זיהום, נזק לרקמות, מצבים דלקתיים ואוטואימוניים כרוניים, והוא יכול להיות גבוה במידה ניכרת בחלק ממחלות הראומטולוגיה ומחלות הדם. הוא עולה גם באנמיה, בהיריון, בהזדקנות ופשוט עם חלוף הזמן לאחר הגירוי הדלקתי, מאחר שהוא מפגר אחר האירוע בימים. ערכים נמוכים נושאים משמעות מועטה בפני עצמם ונצפים לעיתים בפוליציתמיה או בצורה חריגה של תאי הדם האדומים.
התוצאה תלויה במשך הזמן שהדגימה עמדה לפני הניתוח, בטמפרטורה ובמספר תאי הדם האדומים ובצורתם, ולכן אין לייחס משקל יתר לערך גבולי. הפרשנות נעשית לצד חלבון C-reactive (CRP), המגיב בתוך שעות ויורד במהירות, ולצד פיברינוגן, שהוא אחד החלבונים המניעים בפועל את השקיעה; רופא קורא את השלושה מול התמונה הקלינית.
טווחי הייחוס הם ערכים כלליים למבוגרים ותלויים במעבדה, בשיטת הבדיקה, בגיל ובמין. למידע כללי בלבד, לא לאבחון — יש לדון בתוצאות עם הרופא/ה שלך.