Fluoxetine
סטטוס המרשם נקבע לפי מדינה — התווית הרלוונטית היא זו של המדינה שבה אתם גרים.
בטא: מדור התרופות עדיין בשלבי בדיקה, והנתונים בו עלולים להכיל שגיאות. אין להסתמך עליו לקבלת החלטה לגבי הטיפול שלכם.
פלואוקסטין הוא מעכב ספיגה חוזרת סלקטיבי של סרוטונין. הוא חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין אל תוך קצות העצבים, וכך מעלה את כמות הסרוטונין הזמינה בסינפסה ולאורך זמן משנה את ויסות מצב הרוח והחרדה. במקומות שבהם הוא משווק הוא משמש בדיכאון ובהפרעות חרדה; ביפן ה-PMDA מעולם לא אישר אותו והוא אינו נמכר.
טווח מקובל למבוגרים, לא תווית רשמית של מדינה מסוימת — המינון והתזמון משתנים לפי מדינה ומוצר.
השימושים המאושרים משתנים בין מדינות — חלק מאלה עשויים להיות שימוש לא מאושר (off-label) או בלתי מאושר במדינה שבה אתם גרים.
ניתן ליטול אותו עם אוכל או בלעדיו, ובדרך כלל מועד הנטילה נקבע לשעות הבוקר, משום שהוא נוטה להיות מעורר ועלול להפריע לשינה; התיאבון עשוי לעלות או לרדת בשבועות הראשונים. ההשפעה המלאה אינה מיידית ונבנית במשך שבועות, ולכן היעדר שינוי בשלב מוקדם אינו סימן לכישלון. שילובו עם נוגד דיכאון סרוטונרגי אחר כגון סרטרלין, או עם טריפטן כמו סומטריפטן, מוסיף סרוטונין על גבי סרוטונין; שילובו עם איבופרופן או עם נוגדי דלקת אחרים מעלה את הסיכון לדימום בקיבה ולדימומים אחרים. רמת הנתרן בדם עלולה לרדת, ולכן כדאי לבדוק אותה.
בלבול, ישנוניות ניכרת, כאב ראש או חוסר יציבות עשויים להצביע על רמת נתרן נמוכה, ואי-שקט בלוויית חום, הזעה, רעד או דופק מהיר לאחר הוספת תרופה סרוטונרגית נוספת מחייב הערכה באותו יום. צואה שחורה, הקאת דם או שטפי דם בלתי מוסברים בעת שימוש במקביל בנוגדי דלקת, וכן כל רצון להפסיק את התרופה, הם סיבות לפנות לרופא ולא לשנות דברים באופן עצמאי.
מידע לעיון בלבד, לא ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם הרופא לפני כל שינוי.