בזופילים הם הנדירים שבכדוריות הדם הלבנות, ובדיקה זו מדווחת עליהם כשיעור מכלל כדוריות הדם הלבנות הנספרות בספירת דם מלאה. הם נושאים היסטמין והפרין ולוקחים חלק בתגובות אלרגיות ודלקתיות. מאחר ששיעורם קטן כל כך, האחוז מעיד פחות על הבזופילים עצמם ויותר על האיזון של אוכלוסיית כדוריות הדם הלבנות כולה.
עדיין אין נתונים עבור מדד זה.
שיעור מוגבר נראה לרוב במצבים אלרגיים ודלקתיים, במחלת עור כרונית ובתת-פעילות של בלוטת התריס; עלייה מתמשכת וניכרת עשויה ללוות הפרעות של מח העצם, ומקובל לברר אותה ולא לקרוא אותה בפני עצמה. שיעור מופחת נושא משמעות מועטה, שכן הספירה התקינה קרובה כל כך לאפס עד שאי אפשר למדוד ירידה באופן מהימן, אף שזיהום חד, דחק וקורטיקוסטרואידים עשויים לדכא אותה. אחוז משתנה גם בכל פעם שסוגי כדוריות לבנות אחרים עולים או יורדים, ולכן הערך המוחלט הוא הנתון היציב יותר. תוצאה חריגה אחת היא סיבה לחזור על הבדיקה ולדון בה עם רופא.
זיהום שהיה לאחרונה, התלקחויות אלרגיות, דחק, הריון ותרופות קורטיקוסטרואידיות או נוגדות פעילות בלוטת התריס, כולם משנים את הנתון, והתוצאות שונות בין מכשירי אנליזה ובין ספירה מבדלת ידנית לאוטומטית. הוא נקרא לצד שאר הספירה המבדלת של כדוריות הדם הלבנות ולצד הערך המוחלט של הבזופילים, ולא בבידוד, וכאשר נשקלת הפרעה של מח העצם חשובה התמונה המשותפת של הטסיות וכדוריות הדם הלבנות.
טווחי הייחוס הם ערכים כלליים למבוגרים ותלויים במעבדה, בשיטת הבדיקה, בגיל ובמין. למידע כללי בלבד, לא לאבחון — יש לדון בתוצאות עם הרופא/ה שלך.